ת"א 22273-03-12

תקציר

בראל חברה לביטוח בע"מ תבע התובע, שנפגע בתאונת דרכים בגיל 19, פיצויים. בית המשפט מינה שלושה מומחים רפואיים להערכת נכותו של התובע. הערכות המומחים היו מגוונות, והתובע חלק על השיעור שנקבע על ידי המומחה לנוירולוגיה. בית המשפט חקר את המומחה וקיבל את קביעתו ל-19% נכות בתחום הנוירולוגי. עוד קבע בית המשפט כי נכותו הפלסטית של התובע, המוערכת בשיעור של 23%, אינה משמעותית מבחינה תפקודית ואין לכלול אותה בחישוב הנזקים, למעט נזקי ראש של כאב וסבל. בית המשפט קבע כי הנכות התפקודית המשוקללת של התובע היא 50.14%. התובע ביקש פיצוי בגין נזקים רבים, לרבות הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות וכאב וסבל. בית המשפט בחן את מצבו הרפואי של התובע לפני ואחרי התאונה, עברו הפלילי ואורח חייו. נמצא כי כושר ההשתכרות שלו אינו זהה לזה של אדם ממוצע, בשל בעיותיו הרפואיות, עברו הפלילי ואורח חייו הנהנתני. בית המשפט חישב את הפיצוי בגין אובדן הכנסה בעבר בהתבסס על שכרו הנטען של התובע מעבודתו אצל אביו לפני התאונה. לגבי אובדן כושר השתכרות עתידי, בית המשפט השתמש באותו נתון שכר, למרות שהתובע לא הצליח למצוא עבודה לאחר התאונה, ועל בחירותיו באורח החיים. בית המשפט פסק גם פיצוי בגין הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, סיוע מצדדים שלישיים, הפסדי פנסיה וכאב וסבל. סך הפיצויים שנפסקו עמד על 2,045,062 ₪. מסכום זה ניכה בית המשפט תשלומים תכופים ששולמו לתובע ולתגמולי המוסד לביטוח לאומי בגין התאונה. לאחר ניכויים אלה, פסק הדין הסופי הסתכם ב-1,664,057 ₪, כולל שכר טרחת עורך דין והוצאות. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 13.8.2013.