ה"פ 511/05

תקציר

הנאשם קיבל 30 דוחות על עבירות תנועה אך לא הגיב בלוחות הזמנים שנקבעו. על פי החוק, בפני המבקש עמדו שלוש אפשרויות: לשלם את הקנס תוך 90 יום, לבקש ביטול תוך 30 יום, או להודיע על רצונו להעמיד לדין את העבירה תוך 90 יום. הנאשם לא מימש אף אחת מאפשרויות אלה, וכתוצאה מכך נוספו פיגורים לקנסות. הסכום הכולל של הקנסות והפיגורים הוא 13,330 שקל. תיקון משנת 2000 לפקודת התעבורה הגדיל את הקנס על עבירות תעבורה מ-5,000 ש"ח ל-1.25 פעמים הקנס הקבוע בחוק העונשין. תיקון זה שינה גם את סיווגן של עבירות אלה מ"עוון" ל"חטא". תקופת ההתיישנות על חטאים הייתה שלוש שנים, אך תיקון מוקדם יותר האריך אותה ל-10 שנים. מאחר שההפרות של הנתבע התרחשו בתוך שלוש השנים שקדמו לתיקון, חלה תקופת ההתיישנות המורחבת, ולכן דיווחי הנתבע אינם חסויים על פי חוק. זאת ועוד, טענת המבקש כי מעולם לא קיבל דרישת תשלום אינה מדויקת. הרישומים מראים כי נמסרו לו פרטים על הדוחות בשנים 2003 ו-2005. כמו כן ננקטו נגדו פעולות גבייה, בהן אזהרות, הודעות למשרד התחבורה ומבצע לגביית קנסות בפיגור מופחת. מאמצי גבייה אלה מאפסים את תקופת ההתיישנות, שטרם פקעה. לפיכך החליטה השופטת לדחות את הבקשה והורתה למבקש לשאת בהוצאות הבקשה ולשלם לפרקליטות המדינה שכר טרחה בסך 10,000 ₪. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ביום 11.5.05.