בג"צ 6302/01

תקציר

בית המשפט העליון סירב להורות ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית בנוגע לעדות שקר אפשרית של עד תביעה מרכזי, שמולביץ, במשפטו של עותר שהורשע במרמה ושוחד. בעתירה נטען כי שמולביץ שיקר במכוון בנוגע לאופי ההליכים הפליליים המתנהלים נגדו בשווייץ כדי לשמור על אמינותו כעד. בית המשפט אמנם מצא כי שמולביץ אכן הטעה את בית המשפט המחוזי בנוגע להליך בשוויץ, אך הוא הסכים עם עמדת היועץ המשפטי לממשלה כי פתיחה בחקירה, לא כל שכן העמדה לדין, תהיה בלתי סבירה לאור האינטרס הציבורי. זאת, משום שהשקר נגע לסוגיה צדדית, עברו הפלילי של שמולביץ, ולא לאשמתו של העותר; כי ניסיונו של העותר להוכיח את חפותו התמקד בהכפשת שמולביץ; ומשום שליועץ המשפטי לממשלה הייתה מדיניות של לא להעמיד עדים לדין בגין עדות שקר אלא אם כן הדבר ירד לשורש העניין שבגינו הם העידו. בהתחשב בכך שלשקר לא היה קשר ישיר לאשמתו של העותר, וכי ניתן להעריך את מהימנותו של שמולביץ בבקשתו הנפרדת של העותר למשפט חוזר, בית המשפט לא ראה תועלת בהוראת פתיחה בחקירה פלילית, במיוחד בהתחשב במשאבים הדרושים לחקירה כזו ובחלוף הזמן שחלף מאז העדות המקורית. פסק הדין חיזק את היקפה המצומצם של הביקורת השיפוטית על שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה באכיפת החוק.