ה"פ 555/99

תקציר

המבקש, אגודה הולנדית, היה בעל נכס בירושלים העתיקה שכלל בית כנסת. הנכס הופקע על ידי ממשלת ישראל בשנת 1968, לאחר מלחמת ששת הימים. המבקש תבע פיצויים, שהממשלה שילמה באופן חלקי. המבקש טען כי יש לחשב את יתרת הסכום על בסיס עלויות הסידור במקום אחר, שכן הנכס כולל בית כנסת ללא ביקוש כללי או שוק. הממשלה טענה כי רק בית הכנסת הרוס וכי יש לפצות את הנכס כולו על פי שווי השוק שלו. בית המשפט בחן ראיות היסטוריות וחוות דעת מומחים ומצא כי בית הכנסת נהרס לפני המלחמה. בית המשפט קבע כי יש לחשב את פיצוי הנכס לפי שווי השוק שלו, בתוספת שערוך או הפסד דמי שכירות, לפי הגבוה מביניהם. בית המשפט דחה את טענות המדינה כי תביעת המבקש לפיצויים נוספים נדחתה בזמן, שכן המבקש ידע בפועל על ההפקעה אך זנח את הטיפול בנושא במשך עשרות שנים. בנוסף, פסק בית המשפט למבקש הוצאות נלוות בשיעור של 9% מסך סכום הפיצוי. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם.