רע"א 4163/19

תקציר

פסק דין זה מתייחס לסכסוך ארוך שנים בין מבקשים אשר נטלו משכנתא מבנק (המשיב) בשנת 1995, לבין ניסיונות לממש משכנתא זו באמצעות בתי המשפט. הנכס המדובר כלל מגרש וחמש דירות. המבקשים ניסו שוב ושוב לעכב את מימוש המשכנתא באמצעות הליכים משפטיים שונים, שלא צלחו. בתי המשפט שבו והורו למבקשים לשלם סכומים משתנים של פיקדונות על מנת לעכב את מימוש המשכנתא על ידי הבנק. חוסר יכולתם של המבקשים לשלם את הפיקדונות הנדרשים, ובקשותיהם השונות להפחתת סכומים אלה, עמדו במרכז אופיו השוטף של התיק. טענות המבקשים, שנדחו על ידי בתי המשפט, כללו טענות לחוסר יושר מצד הבנק, לקשיים כלכליים ואישיים של המבקשים ולמעמדם המוגן של חלק מהדיירים בדירות. בתוך כך, הואשם הבנק כי פעל בחוסר יושר בבקשתו למימוש המשכנתא, וביסס בקשה זו על עובדות כוזבות. פסק הדין הנדון כאן הוא באשר לניסיונם האחרון של המבקשים לעכב את מימוש המשכנתא על הנכס על ידי הבנק, אשר נדחה על ידי בית המשפט המחוזי. דחייה זו נבעה מכך שהמבקשים לא שילמו את הפיקדון הנדרש, שבית המשפט מצא כי מדובר בסכום סביר, ובהתאם להחלטות קודמות בתיק. בקשת רשות הערעור נדחתה אף היא, כאשר השופט ציין כי יש לשמור את טענות המבקשים להליך העיקרי, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב. מאחר שלא התבקשה תגובה, לא נפסקו הוצאות.