ע"פ 18452-11-10

תקציר

שני מערערים הורשעו בעבירות סביבתיות הנוגעות לזיהום מים ונגזרו עליהם קנסות ועבודות שירות. המערערת מס' 1, חברה לעיבוד מזון, והמערער מס' 2, מנהל התפעול שלה, הואשמו בהפרת חוק שמירת הניקיון וחוק המים בכך שהזרימה שפכים לאפיק נחל וזיהמה במרחב הציבורי. עם זאת, הם זוכו מעבירה על החוק למניעת מפגעים. בית-משפט קמא גזר על המערער מס' 1 קנס בסך 120,000 ₪ ועבודות שירות, ועל המערער מס' 2 קנס בסך 30,000 ₪ ועבודות שירות נוספות. המערערים ערערו תחילה על הכרעת הדין, אך בהמשך צמצמו את ערעורם וביקשו רק הקלה בעונש. בית המשפט הכיר בצורך להחמרת הענישה בעבירות סביבתיות ובחומרת מעשיהם של המערערים, אך מצא הצדקה להקלה במקרה זה. הבוצה שהשליכו המערערים הכילה חומרים טבעיים ולא הוכח כי גרמה לזיהום מים ממשי. בנוסף, המערערים לא קיבלו כל אזהרה או הנחיה מהמשיב (ככל הנראה גוף רגולטורי) טרם הגשת כתב האישום. בית המשפט החליט להקל בעונשים, וקנס את המערער מס' 1 ב-60,000 ש"ח ואת המערער מס' 2 ב-15,000 ש"ח או 60 ימי מאסר, תוך השארת עבודות השירות על כנן.