תלה"מ 60285-01-22

תקציר

פסק דין זה דן בתביעה אזרחית בין בני זוג שניהלו מערכת יחסים אך לא היו נשואים. התובע תובע את הנתבע, שותפו לשעבר, בגין זכויות בשתי דירות שהיו בבעלותם החלקית יחד. התובע טוען כי הוא זכאי למחצית מהזכויות בשתי הדירות על בסיס יחסי הידועים בציבור והסכמי שיתוף ספציפיים. הנתבע, לעומת זאת, טוען כי לתובעת אין זכויות בדירה הראשונה, שנרכשה לפני תחילת הקשר ביניהם, וכי הסכם הפרידה והסכם המכר, שנחתמו שניהם על ידי שני הצדדים, תקפים ואין לבטלם. השופט פותח בהערכה האם הצדדים אכן היו ידועים בציבור. הם לא נחשבו לזוגות ידועים בציבור מרגע שנפגשו אלא נחשבו ככאלה רק לאחר שעברו לגור יחד ויצרו מערכת יחסים כלכלית ורכושית משותפת. זה קרה חודש לאחר תחילת מערכת היחסים שלהם. לאחר מכן בוחנת השופטת את טענות התובע בנוגע לדירה הראשונה. הדירה אמנם נרכשה לפני שהצדדים נפגשו, אך חלק מהתשלומים בוצעו לאחר שהחלו לצאת. התובע טען כי תרם לתשלומים אלה ולכן יש לו זכויות חלקיות בנכס. השופט, לאחר ניתוח הראיות והעדויות, מגיע למסקנה כי הייתה כוונה לחלוק את הדירה הראשונה. עם זאת, טענה זו נחשבת מיותרת שכן הדירה הראשונה נמכרה, והכספים שימשו לרכישת הדירה השנייה, שהצדדים הסכימו להחזיק בה במשותף. המחלוקת העיקרית נסובה סביב תוקפו של הסכם ההפרדה והסכם המכר. התובעת טענה תחילה כי יש לבטל הסכמים אלה מחמת הטעיה ועושק. עם זאת, השופטת דוחה טענות אלה, ולא מוצאת כל ראיה למצוקת התובע, חולשתו הנפשית או ניצולו על ידי הנתבע. השופטת מדגישה כי התובעת הבינה את תנאי ההסכמים והייתה לה אפשרות לפנות לייעוץ משפטי אך בחרה שלא לעשות כן. בנוסף, מציינת השופטת כי טענת התובע לביטול עומדת בסתירה לדרישתו לאכיפת ההסכמים. עם זאת, השופטת מקבלת חלקית את הסעד החלופי של התובע, שהוא השבת השקעותיו בדירות. השופטת מוצאת כי ניתנו לתובע הבטחות בעל פה בדבר פירעון השקעותיו מעבר לתנאי ההסכמים בכתב. לפיכך, הנתבעת חויבה לשלם לתובע סך של 176,564 ₪, המהווים את יתרת סכום התרומות התובעת לאחר שקיבלה 300,000 ₪ כאמור בהסכמים. כמו כן, הנתבע נדרש לכסות את הוצאותיו המשפטיות של התובע בסך של 25,000 ₪. השופט גם מתיר לפרסם את פסק הדין תוך השמטת פרטים מזהים של הצדדים.