עש"א 18729-12-14

תקציר

הערעור מתייחס להליך משמעתי נגד רופא שהורשע בעבירות אתיות. המערער טען כי המשיב לא נתן משקל מספק לנסיבות ביצוע העבירות. הרופא הופעל על ידי אדם שגזל ממנה את כל רכושה ושכנע אותה לבצע את הפשעים שבהם הורשעה. המערערת סברה כי מעשיה אינם פליליים אלא פטריוטיים. לפיכך, היה מקום להקל בחומרת עבירותיה. זאת ועוד, יש למנות את התקופה בה נאסר על המערערת לעסוק ברפואה במסגרת שחרורה ממעצר כחלק מהשעייתה המשמעתית. בית המשפט הכיר במצוקתו של המערער ובנסיבות ביצוע העבירות. עם זאת, הודגש כי השיקול המרכזי בהליך משמעתי נגד רופא הוא הגנה על אינטרס הציבור בשמירה על רמתו וכבודו של מקצוע הרפואה. בית המשפט הסכים עם הגדרתו של המשיב את העבירות האתיות כחמורות ובלתי מושפעות מנסבותיו האישיות של המערער. משכך, החלטת המשיב להטיל השעיה הייתה סבירה ושלחה מסר ברור למקצוע הרפואה כי עבירות מסוג זה אינן מקובלות. בית המשפט קיבל גם את טענת המערער כי יש להתחשב בתקופת ההשעיה שהוטלה בהליך הפלילי בהליך המשמעתי. לפיכך, הערעור התקבל באופן חלקי, ותקופת ההשעיה קוצרה לתחילתה מיום 26.11.2012. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ביום 2.2.2015.