ע"פ 6056/18

תקציר

בפסק הדין בעניינו של המערער אישר בית המשפט את ההחלטה לדחות את הערעור, תוך שימת דגש על עמדה נחרצת ביחס לעבירות נגד קשישים ופגיעים. בית המשפט שב והדגיש כי התערבות ערעורית בגזרי דין היא נדירה ושמורה למקרים חריגים, מה שלא היה. חומרת מעשהו של המערער – פגיעה באדם מבוגר וחסר ישע – חייבה ענישה מחמירה ומרתיעה. למרות הרקע המאתגר של המערער והעוצמה הנמוכה יחסית של אלימות וגניבות הכרוכות בכך, הדגיש בית המשפט את הנזק הנפשי הקשה שנגרם לקורבן, אלמנה בת 91, ששלומה ותחושת הביטחון שלה נפגעו באופן דרסטי. בית משפט קמא שקל כראוי גורמים שונים, לרבות עברו הפלילי של המערער ופוטנציאל השיקום, אך הותיר את העונש בטווח הנורמטיבי של עבירות אלה, תוך הכרה בצורך להיאבק בסוגיה חברתית זו. בנוסף, דחה בית המשפט את טענות המערער להפחתת עונשו בשל אי חומרת מעשיו והמצוקה הכלכלית הקשורה לקנס, וחיזק כי גם אלימות בעצימות נמוכה עלולה לפגוע מאוד באנשים פגיעים. ההחלטה משקפת מחויבות שיפוטית להגנה על אוכלוסיות בסיכון ולשמירה על שלום הציבור באמצעות אמצעי הרתעה, כפי שאושרה על ידי השופטים נ' הנדל וא' פוגלמן, בפסק הדין שניתן על ידי השופט א' שטיין ביום 16.5.2019.