ע"א 533/81

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למחלוקת על אכיפת מזכר הבנות למכירת זכויות במקרקעין והפיצויים הנלווים. התביעה המקורית נדונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר החליט שלא לאכוף את התזכיר אך הורה למשיבים לשלם למערערת פיצויים שנקבעו מראש והחזר הסכום ששילמה בגין המחיר. שני הצדדים ערערו על החלטה זו. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור, בעיקר מן הטעם שהתנהלותה של המערערת לאחר פסק דינו של בית המשפט המחוזי פגעה בעילת תביעתה. לגופו של עניין, המערערת קיבלה מהמשיבים תשלום כפי שהורה בית המשפט קמא ולאחר מכן ביקשה תשלום נוסף, שגם אותו שילמו המשיבים. בית המשפט העליון קבע כי פעולה זו של המערערת עולה כדי קבלת פסק דינו של בית המשפט המחוזי והותיר את עילת התביעה שלה על כנה. יתר על כן, המשיבים סברו כי המערערת השלימה עם פסק הדין, כפי שדרשה וקיבלה את התשלומים ללא סייג. עוד ציין בית המשפט כי צווי מניעה זמניים המונעים מהמשיבים לפנות את החלקה הנדונה בוטלו עם מתן פסק הדין, והימנעותה של המערערת מלשמור במפורש על זכותה לערער תומכת אף היא במסקנה זו. השופט ש' לוין הדגיש כי יש לבחון את התנהלות המערער לאחר פסק הדין בכל מקרה ומקרה, וכי קבלת תשלומים שהורה בית המשפט אינה מעידה תמיד על קבלה. עם זאת, בנסיבות הספציפיות של מקרה זה, דחה בית המשפט העליון את הערעור והורה למערערת לשלם למשיבים 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. השופט א' ברק והשופט מ' בייסקי הסכימו עם ההחלטה.