ע"א 7443-09-12

תקציר

חברת הביטוח האשימה סוכן ביטוח, מר סעידי, בהונאה, בטענה כי זייף בקשות פדיון והפקיד את הצ'קים שהתקבלו בחשבונות הלא נכונים. חברת הביטוח פנתה לבית המשפט בטענה כי הבנק אחראי גם לאי בדיקת זהות בעלי החשבון. בית המשפט קמא פסק לטובת חברת הביטוח, אך ערכאת הערעור לא הסכימה. שופטי הערעור קבעו כי עניינה של חברת הביטוח התבסס על הנחות שלא הוכחו דיין, וכי החברה לא סיפקה ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיה. הם מצאו כי ההונאה הנטענת של סוכן הביטוח לא הוכחה, וכי חברת הביטוח לא הוכיחה כי נגרם לה נזק כלשהו - המבוטחים, שהיו הנפגעים העיקריים, לא זומנו להעיד, והחברה לא הצליחה להוכיח כי פיצתה אותם. יתר על כן, השופטים סברו כי גם אם יוכחו העובדות, אשמתה המכרעת של חברת הביטוח ניתקה את הקשר הסיבתי בין רשלנות הבנק לבין כל נזק שנגרם. מאחר שחברת הביטוח לא הצליחה להוכיח את טענותיה, לא היה צורך לדון בהודעות הצדדים השלישיים. עם זאת, השופטים קבעו גם כי הבנק וצדדים שלישיים לא היו נקיים מרשלנות, ולכן לא פסקו הוצאות למי מהצדדים.