רע"א 11925/05

תקציר

הסכסוך בין המבקשת לבין המשיב נסוב סביב החזקה בשטח שבמחלוקת בתוך חלקה 100, אשר המשיבה תופסת כיום כגינה לביתה. המבקשת, שבבעלותה חלקה 100, תבעה את המשיבה בבית משפט השלום ברמלה בבקשה לפנותה מהשטח שבמחלוקת, בטענה כי בעלה המנוח של המשיבה פלש לחלקה לפני עשרות שנים. בית משפט השלום פסק לטובת המבקש, אך המשיב ערער לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר הפך את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, "בגלגול שלישי", בטענה כי מדובר בסוגיות בעלות חשיבות ציבורית, קרי פרשנות חוק הגנת הדייר וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. עם זאת, שופט בית המשפט העליון קבע כי טענותיה של המבקשת לא עוררו שאלות משפטיות או ציבוריות מעבר לאינטרס האישי שלה. השופט הסכים עם טענת המשיב כי טענות המבקש נגעו להחלת הדין הקיים על העובדות הספציפיות של המקרה, שאינן מצדיקות דיון. בנוסף, ציין השופט כי טענות המבקש בדבר התערבותו של בית המשפט המחוזי בקביעת מהימנות היו ספציפיות למחלוקת ואינן מצדיקות דיון ב"גלגול שלישי". לבסוף, הדגישה השופטת כי גם אם שגה בית המשפט המחוזי בהחלטתו, עדיין לא היה בית המשפט העליון מעניק רשות ערעור. משכך, דחה השופט את בקשת רשות הערעור של המבקש, מבלי להורות על הוצאות, שכן לא נדרשה תגובת המשיב.