ע"פ 32169-09-11

תקציר

ערעור זה הוא הגלגול השני של מקרה של אדם שקפץ על מכונית פולקסווגן עם שני סכינים, חתך את הסדין המכסה את המכונית ושרט את תא המטען של המכונית. המערער, שסבל מדליריום טרמנס עקב הפסקת צריכת אלכוהול, סבר כי אנשים זרים פרצו לביתו וביקשו לפגוע באשתו. פסק הדין הראשון של בית משפט קמא, שניתן בשנת 2010, קבע כי הוא אינו בר ענישה תחת החריג של חוסר שליטה, אך פסיקה זו בוטלה בערעור קודם, ובית המשפט קבע כי סייג השכרות חל. לאחר מכן הוחזר התיק לבית משפט קמא לבחינת טיעוני ההגנה האחרים של המערער, שהובילו לערעור הנוכחי. הערעור מערער על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה, שהרשיע את המערער בחבלה בזדון ובהחזקת סכין. המערער טען, כי יש לראות בעבירת סכין עבירת "מטרה", שלא ניתן להרשיע בה אדם במצב של שכרות. עם זאת, בית המשפט קבע כי עבירה זו היא עבירה של התנהגות "רגילה", הדורשת מודעות בלבד, ואינה עבירת מטרה. בית המשפט דחה גם את טענות ההגנה האחרות של המערער, לרבות טעות במצב העניינים בשילוב הגנה עצמית, הגנה על מגורים וצורך, וקבע כי הן סותרות את שכרותו מרצון של המערער ואת מצבו הפסיכוטי. יתר על כן, בית המשפט לא מצא עילה לאכיפה בררנית או להגנה מפני צדק בהתבסס על מקרים קודמים שבהם המדינה הסכימה לפטור נאשמים מאחריות. לבסוף, קבע בית המשפט כי מעשיו של המערער אינם עולים כדי זוטות ומהווים סכנה לציבור, ואישר את ההרשעה. בהתאם לשיטתו של בית משפט קמא, הערעור נדחה, תוך השארת ההרשעה וגזר הדין על כנם.