ע"פ 4769/92
פסק-דין עליון
תקציר
ערכאת הערעור אישרה את הרשעתו של האני מוחמד נג'ים על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת ברצח פאטמה אבו דבוס, בעיקר על סמך הודאתו ושחזורה של הפשע. השופט א' גולדברג ציין כי נג'ים הודה מרצונו החופשי ומסר פרטים חיוניים שרק העבריין יכול לדעת, כגון שיטת הרצח התואמת את ממצאי הפתולוג. למרות גרסאות לא עקביות בנוגע לסכין ששימשה לרצח, בית המשפט הגיע למסקנה כי סתירות אלה אינן מערערות את האמינות הכוללת של הודאתו של נג'ים. בית המשפט דחה את האליבי של המערער, את טענתו כי לא היה לו מניע ואת הסבריו לשריטות בפנים, ואישר כי ההודאה אוששה בראיות משמעותיות, לרבות דם על מעילו החסר ועדויות עדים מאששות. הערעור התמקד במשקלן של הודאותיו של נג'ים ולא בקבילותן, והגיע למסקנה כי התקיימו מבחני האמיתות הפנימיים והחיצוניים. טענות בדבר סתירות בציר הזמן של הפשע ובתצפיות העדים נדחו, שכן ערכאת הערעור לא מצאה כל פגם ביסודיות ובפרשנות של החקירות המקוריות. לפיכך נדחה הערעור, ואישר את גזר דינו של נג'ים למאסר עולם בגין הרצח, שכן כל שלושת השופטים, השופטים מ' חשין, ד' דורנר וכותב ההחלטה א' גולדברג הסכימו עם פסק הדין.
חקיקה מקושרת
ע"פ 4769/92 האני ניג'ם נ' מדינת ישראל, עליון (4.9.1994)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.