עמל"ע 46542-12-15

תקציר

פסק הדין דן בערעורים הן של עו"ד יוסי שקד והן של ועדת האתיקה של מחוז תל אביב בנוגע לחומרת העונש שהוטל על שקד בשל הפרות האתיקה שלו. שקד הורשע על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב בכך שלא ייצג כראוי את האינטרסים של מרשתו, עו"ד שרון פנן. באופן ספציפי, שקד לא שילמה אגרת בית משפט בסך 13,500 שקל שהובילה לדחיית תביעתו של פנאן ולא הודיעה לפנאן על מחדל זה או על הדחייה שבאה בעקבותיו. בנוסף, עם סיום הקשר המקצועי ביניהם, העבירה שקד סכום זה מחשבון הנאמנות שלו לחשבונו העסקי ללא ידיעתו או הסכמתו של פנאן. בית המשפט המחוזי הרשיע את שקד בשורה של עבירות אתיות והטיל עליה ארבעה חודשי השעיה בפועל, 12 חודשי השעיה על תנאי ותשלום הוצאות בסך 8,000 שקל לפנאן ולוועדת האתיקה. הן שקד והן ועדת האתיקה ערערו על פסק דין זה לבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין בתל אביב. בית הדין הארצי דחה את ערעורה של שקד אך קיבל את זה של ועדת האתיקה, והגדיל את תקופת ההשעיה בפועל של שקד ל-12 חודשים. בית הדין הארצי מצא כי עונשו של בית המשפט המחוזי היה מקל יתר על המידה, בהתחשב בחומרת מעשיו של שקד ובשתי הרשעותיו המשמעתיות הקודמות, שאחת מהן הייתה בגין עבירה דומה. שקד וועדת האתיקה ערערו שתיהן על פסק הדין לבית המשפט העליון, בטענה להפחתה והחמרה נוספת בעונש, בהתאמה. בית המשפט העליון, בשבתו כערכאה שלישית, אינו מתערב בדרך כלל בפסקי דין של בתי דין משמעתיים. עם זאת, גם במקרה זה בחר בית המשפט העליון שלא להתערב בפסק הדין, וקבע כי פסק דינו של בית הדין הארצי מנומק היטב ומאזן כראוי בין שיקולי הענישה הרלוונטיים. בנוסף, בית המשפט לא מצא כל הצדקה בטיעוניה של שקד להקלה בעונש או בקריאתה של ועדת האתיקה להחמיר בעונש. לפיכך, ערעורי הצדדים נדחו, והתליית רישיונה בפועל של שקד לעסוק בעריכת דין הייתה אמורה להתחיל ב-1 ביוני 2016.