ת"פ 25747-05-20

תקציר

הכרעת הדין מקבלת את הסדר הטיעון בין התביעה לבין הנאשם, ומוצאת אותו סביר על פניו. כתב האישום, שתוקן במסגרת ההסדר, מייחס לנאשם סיוע וסיוע להפרת אמונים של עובד ציבור, וקובע טווח ענישה המותיר את שאלת המאסר על תנאי לשיקול דעתו של בית המשפט. השופט שוקל את הנסיבות המחמירות והמקלות. הם כוללים את אופי העבירה, ניגוד העניינים של עובד הציבור וביצוע חוזר ונשנה של המעשים, לצד חלקו השולי של הנאשם בעבירה, חוסר מודעותו לכוונותיו של עובד הציבור ותרומתו החיובית בדרך כלל לחברה. השופט רואה גם את הצורך באחידות בענישה, במיוחד בהשוואה לחשודים אחרים שקיבלו הסדר מותנה מקל יותר. בסופו של דבר, נמצא כי הנסיבות המקלות גוברות על הנסיבות המחמירות. לפיכך, הסדר הטיעון מתקיים, והנאשם נידון לשלם קנס של 15,000 ₪ ומקבל מאסר על תנאי של ארבעה חודשים, בתוקף לשלוש שנים. השופט מסיים בהטלת העונשים ומפרט את ההשלכות של אי תשלום או פעילות פלילית חדשה במהלך תקופת ההשעיה.