ק"ג 51904-09-17

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לביטוח פנסיוני והטבות. התובעת, שייצגה את העובד המנוח, טענה כי המנוח נותר חבר פעיל בקרן הפנסיה וזכאי לקצבת נכות ושאירים מהקרן. מנגד, קרן הפנסיה הנתבעת, מבטחים, טענה כי פג תוקפה של הארכת הביטוח של המנוחה, מה שהופך אותה לחברה בלתי פעילה ובלתי זכאית לפנסיה האמורה. בינתיים, המעסיק נגרר לסכסוך, כאשר התובע טען כי לא עמד בדרישות הביטוח הפנסיוני. השופטת דנה בהרחבה במועד סיום הארכת הביטוח, ומפרשת את החוקים והתקנות הרלוונטיים כך שיגיעו למסקנה כי המנוח היה חבר פעיל בקרן הפנסיה. על פי פסק הדין, הארכת הביטוח נמשכה עד ליום 15.9.2016, ומאחר שהמעסיק הפקיד תגמולים עבור המנוח ביום 11.9.2016, המנוח אכן היה מבוטח באופן פעיל. לפיכך, התובע, כיורשו של המנוח, זכאי לקצבת נכות במהלך חייו של המנוח ולקצבת שארים. כמו כן, השופטת בחנה את פעולות המעסיק בנוגע לביטוח פנסיוני ומצאה כי הן חוקיות. המעסיקה ניסתה בשקדנות לקבל פרטים על קרן הפנסיה של המנוחה, אך נתקלה בעיכובים מצד המנוחה עצמה. המעסיק נוקה מכל אשמה, והשופט שיבח את פעולתם המהירה לאחר קבלת המידע הדרוש. משכך, התקבלה התביעה נגד מבטחים, לפיה עליהם לשלם לתובע את הגמלאות להן זכאי המנוח. מבטחים נדרשה גם לכסות את הוצאות התובע. מנגד, התביעה נגד המעסיק נדחתה, והתובע הונחה לשאת בהוצאות המעסיק. ההחלטה ניתנה בהיעדרו ביום 1.12.2024, ושני הצדדים יקבלו הודעה בהתאם.