ע"פ 10712/04

תקציר

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הרשיע את אריק בירוב, בעבירה של חבלה בכוונה תחילה, וגזר עליו 48 חודשי מאסר. בירוב, ושותפו לפשע, יוסי ביטון, היו מעורבים בקטטה עם שני גברים נוספים, רון יעקובוב ודימיטרי כלפה, שבעקבותיה נדקר קלפה פעמיים בחזהו ורון נפצע בראשו. בירוב, בתחילה, הכחיש את המיוחס לו, אך בהמשך הודה כי חנק את קלפה בזמן שביטון דקר אותו. עם זאת, בית משפט קמא מצא כי הודאתו של בירוב, בעניין החנק, אינה אמינה וכי הוא בדה אותה כדי להרחיק עצמו מאשמת הדקירה. למרות שקיבל את טענתו של בירוב, כי לא חנק את כלפה, בית המשפט עדיין הרשיע אותו כעבריין משותף לפי סעיף 29 לחוק העונשין, וטען כי היה שותף פעיל בקטטה וידע על סכינו של ביטון. בירוב ערער על החלטה זו, ובית המשפט, לאחר שלא מצא פגם בנימוקי בית משפט קמא, בחר לאמץ חלקים מדבריו של בירוב, תוך דחיית אחרים. ערכאת הערעור הגיעה למסקנה כי לא היה צריך להרשיע את בירוב, על סמך סעיף 329(א) לחוק העונשין המחייב כוונה, אלא על עבירה לפי סעיף 380 בתוספת סעיף 382(א). השופט לוי הציע להפחית את עונשו של בירוב, לחמישה עשר חודשי מאסר בפועל, ולהותיר על כנו את המאסר על תנאי, ואילו השופטים נאור ורובינשטיין הסכימו עם ההצעה. פסק הדין ניתן ביום 14.7.2005.