ת"פ 2011/06

תקציר

פסק הדין מתייחס למקרה תקיפה מינית שהתרחש בשנת 2006 בישראל. המתלוננת פגשה את הנאשם וחבריו בכרכור ועל פי החשד אולצה על ידי הנאשם לבצע מעשים מיניים. כתב האישום מייחס לנאשם מעשה מגונה, שימוש בכוח ותקיפה. הראיה העיקרית שהציגה התביעה הייתה עדותה של המתלוננת, שנמצאה אמינה ואמיתית. הדבר נתמך בעדויותיהם של עד ראייה ששמע קול נשי זועק לעזרה, ושל שוטר שנתקל במתלוננת לאחר האירוע וצפה במצבה הנפשי. הנאשם, לעומת זאת, הכחיש את המיוחס לו והציג גרסה שונה לאירועים, וטען כי המגע המיני עם המתלוננת היה בהסכמה. עם זאת, בית המשפט לא מצא את עדותו משכנעת ובמקום זאת הרשיע אותו בשני האישומים בכתב האישום. השופט פירט את האירועים בהתאם לראיות התביעה, והדגיש את היעדר ההסכמה והשימוש בכוח. קביעת האשמה התבססה גם על הודאתו של הנאשם עצמו במגע מיני עם המתלוננת. השופט הוסיף והסביר את ההיבטים המשפטיים הקשורים למעשה מגונה ותקיפה, והגיע למסקנה כי התביעה הצליחה להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר. השופט החליט לדחות את גזר הדין והורה על תסקיר מבחן לנאשם בטרם יקבע את העונש. הנאשם הורשע וניתנה לו הודעה על זכותו לערער תוך 45 יום.