ע"א 240/87

תקציר

בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין תאונת עבודה בה היו מעורבים המערערת ומפעל המשיב, נפגעה המערערת בעת הפעלת מכונה שנועדה להצמיד חלקי פח לצינורות. הפציעה גרמה לאיבוד ארבע אצבעות לאחר שרגלו של המערער הפעילה בשוגג את הדוושה החשמלית של המכונה בזמן שידיו היו בין חלקיה. ראשית, דחה בית המשפט המחוזי את תביעת המערער, וייחס לו אחריות מלאה לאי שימוש במנגנוני בטיחות זמינים, כגון מפסק, ולאי הורדת רגלו מהדוושה. עם זאת, בערעור קבע בית המשפט העליון כי המעסיק הפר חובה חקוקה בכך שלא התקין גידור בטיחות הולם על המכונה. על פי תקנות הבטיחות, יש לגדר היטב חלקים מסוכנים של מכונות, דרישה שהמשיבה הזניחה, ובכך היוותה סכנה סבירה לעובדים. על אף שהמעסיק היה האחראי העיקרי, ציין בית הדין את רשלנותה התורמת של המערערת בכך שלא השתמשה בכלי ייעודי להוצאת הצינור, כפי שהונחה. כתוצאה מכך, בית המשפט תיקן את החבות וייחס 90% למשיב ו-10% למערערת. הערעור התקבל, הפך את פסק הדין הראשוני, והתיק הוחזר לבית המשפט קמא לצורך חישוב הפיצויים על בסיס חלוקת אחריות מתוקנת זו. בנוסף, חויב המשיב בהוצאות המשפט של המערער בבית המשפט העליון.