ע"א 8541-09-01

תקציר

פסק הדין בערעור ובערעור שכנגד במקרה זה נדחה. גם טענת המשיב כי יש להציג ראיות נוספות נדחית, שכן היא הוגשה מאוחר מדי, וממילא לא הייתה משנה את תוצאת פסק הדין. בית המשפט מצא כי המשיבה הפרה את הסכם השכירות ופעלה בחוסר תום לב בכך שניסתה לבטל את חוזה השכירות. חוזה השכירות דרש לאכלס את הדירות לפני הוצאת טופס 4, שהוא היתר המאשר כי בניין ראוי לשימוש והונפק על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. עוד קבע בית המשפט כי הצדדים התכוונו לוותר על דרישת טופס 4 ולכן החוזה אינו חוקי ואינו תקף. עוד נקבע בפסק הדין כי למרות שהחוזה אינו תקף, לבית המשפט יש סמכות לקבוע את ההשלכות של זה, לרבות החזרת כל התשלומים שבוצעו על פי החוזה. במקרה דנן, מצא בית המשפט כי ערעורו של המערער, שהתבסס על טענות משפטיות, אינו מוצדק, וגם ערעורו הנגדי של המשיב, שהתבסס על קביעות עובדתיות, נעדר כל יסוד. משכך, הן הערעור והן הערעור שכנגד נדחו. המשיב חויב לשלם למערערת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בנוסף לסכומים שהורה בית המשפט העליון, בסך כולל של 10,000 ₪ בתוך 30 יום.