עת"מ 28376-11-15

תקציר

העתירה, שהגישו העותרים, היא בקשה לביטול החלטת ועדת הערר לטובת המשיבים 3 עד 6. לטענת העותרים, החלטת ועדת הערר, שאישרה למשיבים 6-3 שינויים בבית דו-משפחתי, אינה צריכה לעמוד על תילה, שכן מדובר בשטח בנייה מופרז ובהסגות גבול לרכושם. עם זאת, בית המשפט מוצא כי טענות העותרים חסרות שחר. העתירה מתמקדת בעיקר בערעור על היתר הבנייה המקורי, שאינו נושא הערר, ובבקשת סעדים נוספים שאינם קשורים לביטול החלטת ועדת הערר. בית המשפט מבהיר כי אין הוא יכול להורות על הריסת מבנים שנבנו על ידי המשיבים 3 עד 6 או לבטל את היתר הבנייה המקורי, שכן פעולות אלה אינן תוצאה של קבלת העתירה כנגד ההחלטה. כמו כן, בית המשפט מדגיש כי החלטת ועדת הערר התקבלה במסגרת סמכותה והייתה סבירה, במיוחד לאחר עריכת ביקור באתר. בנוסף, טענת העותרים כי ועדת הערר חייבה את הוועדה המקומית לדון בבקשה להיתר, בניגוד למדיניות ההרתעה, אינה מדויקת. החלטת הוועדה לדון בבקשה לאחר הריסת מבנים בלתי חוקיים עולה בקנה אחד עם מדיניות ההרתעה. לבסוף, בית המשפט קובע כי העותרים יישאו בהוצאות המשפט של המשיבים 1 ו-2, בעוד שלא יוטלו הוצאות כנגד המשיבים 3 עד 6. לפיכך העתירה נדחית.