ע"א 6570/18

תקציר

בית המשפט דן בערעור על השגה של נישום על שומה שנעשתה על פי מיטב שיקול דעתו של פקיד השומה. הטענה המרכזית היא כי השומה הוצאה שלא כדין, שכן היא נשלחה מחוץ למסגרת הזמן בת שלוש השנים המותרת לשומות מסוג זה. על פי פסיקה קודמת, מועד הפעלת סמכותו של פקיד השומה נחשב למועד קבלת ההחלטה ולא לשליחתה, ובמקרה זה נפל בתוך פרק הזמן הקבוע. לפיכך, השומה הוצאה כדין. הטענה המשנית היא כי היה מקום לתת לנישום ארכה להתנגד לשומה, למרות הזמן הרב שחלף. הנישום עזב את הארץ ולא הסדיר את ענייני המס שלו, מה שהולך נגדו. עם זאת, מאחר שפקיד השומה לא הצליח להוכיח כי נימוקי השומה נשלחו לנישום, ניסה הנישום להסדיר את חבותו במס לשנים אחרות, והזמן הרב שחלף, מוצא בית המשפט כי יש לתת ארכה. על הנישום להגיש את התנגדותו תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. בנוסף, מציע בית המשפט כי לא יינתנו צווי הוצאות, וצו ההוצאות הקודם שהוצא נגד המערערת מבוטל. השופטת ברק-ארז והשופטת ברון מסכימות עם חוות הדעת המקיפה והתוצאה.