ה"פ 132/05

תקציר

המבקש והמשיב חלוקים ביניהם באשר לזכויותיו של המבקש בנכס והאם הופקעו. המשיב טוען כי למבקש זכויות דיירות מוגנות בלבד, שאינן מזכות אותו בעילת תביעה כלשהי, ועל כן יש לדחות את התמריץ שלו. מנגד, טוענת המבקשת כי יש לה זכויות שכירות מוגנות וזכות לפיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה ופקודת המקרקעין (רכישה לצרכי ציבור), תש"ג-1943. המבקש ואחיו רכשו 60% מזכויות הדיירות המוגנת בנכס טרם פרסום תכנית ההפקעה, ואילו 40% הנותרים נרכשו מאוחר יותר. המשיב מנסה להפריך את טענות המבקש, וטוען כי בעת ההפקעה לא היו להם זכויות שכירות כלשהן. בנוסף, טוען המשיב כי הסוגיה כבר הוכרעה בפסק דין קודם (ע"א 1007/03) לטובת המשיב, ותביעתו הנוכחית של המבקש היא מחוץ לתקופת ההתיישנות. עם זאת, השופט מצדד במבקש וקובע כי הערעור האזרחי 1007/03 לא שלל את זכותו של המבקש לתבוע לפי פקודת הקרקעות וכי התביעה הנוכחית, בהיותה לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), אינה חסומה בזמן. השופט פוסק לטובת המבקש, דוחה את טענותיו המקדמיות של המשיב ומורה למשיב לשלם 5,000 ₪ בתוספת מע"מ הוצאות ושכר טרחת עורך דין.