ערר 8201-07-19

תקציר

פסק הדין נסוב סביב אירוע מס הקשור להיתר המאפשר הגבהת גובה קומת כניסה מ-6.0 ל-6.85 מטר. הוועדה המקומית טענה כי השבחה זו מעלה את ערך הנכס ומצדיקה היטל השבחה. המשיב, שביקש את הסעד, לא הצליח לערער על טענה זו בתשובה בכתב, שכן התנגדויות כאלה היו צריכות להיות מועלות במהלך הליך הרישוי או בדרך של ערר. כמו כן, נדחתה טענת הוועדה המקומית כי הסעד חיוני לקבלת זכויות נוספות לפי תכנית ח/152/3. התכנית עצמה העניקה זכויות אלה, וטענתה הקודמת של הוועדה במהלך שומת המכירה תמכה בעמדה זו. יתר על כן, השמאי המכריע כבר גבה היטל השבחה בגין זכויות נוספות אלה, החלטה שלא הוגש עליה ערר. גם טענת הוועדה כי החלטת השמאי בעניין יעילות הקרקע הייתה שגויה נכשלה, שכן היא סתרה את חוות דעת המומחה של השמאי. ככלל, נדחה ערר הוועדה המקומית והוטל עליה לכסות את הוצאות המשיב. החלטה זו התקבלה פה אחד, מתוך הבנה כי המשיב אינו נוכח בשל היעדר נימוקים מהותיים לטובת עניינה של הוועדה המקומית.