סע"ש 34709-03-17

תקציר

פסק הדין פסק לטובת החברה בתביעתה נגד עובדיה לשעבר בגין נזק מהותי הנובע מהפרת חוזה. נאסר על העובד לבצע עבודות פרטיות ללא אישור וליצור קשר פרטי עם לקוחות לתקופה מסוימת לאחר סיום העסקתו, אך הוא עשה זאת בכל זאת, תוך שימוש ברכב החברה ובמשאביה לרווח אישי. לא מדובר באירוע חד פעמי אלא במספר לא מבוטל של לקוחות. בית הדין קבע כי העובד ביצע הפרת משמעת חמורה והורה לו לשלם לחברה פיצויים בסך 320 אלף שקל, וכן לנכות חלק מהתשלומים מפיצויי הפיטורים שלו, בהם 81,391 שקל פיצויי פיטורים, פדיון ימי חופשה ופדיון דמי הבראה. העובד יצטרך לשלם לחברה את יתרת ההפרש בסך 238,609 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק ממועד הגשת התביעה ועד לביצוע התשלום בפועל. כמו כן, החברה תקבל מהעובד שכר טרחה בסך 18 אלף שקל, שיישא באותן עלויות נוספות אם לא ישולמו בתוך 30 יום. בית הדין דחה טענות שונות שהעלה העובד, לרבות טענות הנוגעות להליך פיטורים, פערי שכר, פדיון חופשה, פגיעה בפרטיות ולשון הרע, ולא מצא בהן כל הצדקה או הצדקה על סמך הראיות והעדויות שהוצגו. גם תביעת העובד לפיצויים בגין פיטורים בחוסר תום לב נדחתה, שכן בית הדין תמך בסיבת הפיטורים של החברה על בסיס הפרת המשמעת החמורה של העובד. ככלל, פסק הדין העדיף במידה רבה את עמדות החברה וטיעוניה במחלוקת.