ב"ש 4307/07

תקציר

אדם שנפסל מנהלית מנהיגה בשנת 2002 הורשע מאוחר יותר בגרימת מוות ברשלנות ובעבירות נוספות בשנת 2004 ונידון ל-8 חודשי מאסר בפועל ו-10 שנות פסילה מלנהוג. בית המשפט הכריע בבקשה לקבוע כי תקופת הפסילה תחל ממועד הפסילה המנהלית. המבקש טען כי מאחר ורישיונו אבד, יש לחשב את התקופה ממועד זה, ואילו התביעה טענה כי היה עליו לפעול לפי נוהל אובדן הרישיון ולהגיש תצהיר, דבר שלא עשה. השופט קבע כי יש לחשב את תקופת הפסילה מיום מתן גזר הדין, שכן המבקש לא פעל לפי ההליכים הנדרשים. הצהרה בעל פה שנמסרה לשוטר על אובדן הרישיון לא נחשבה כתצהיר, אשר חייב להיות בכתב ולהינתן תחת אזהרה. מטרת דרישת התצהיר היא להפחית את החשש לזיוף ומצג שווא ולחנך את הנתבע לגבי חומרת איסור הנהיגה. לפיכך, הבקשה נדחתה, ותקופת הפסילה תחל מיום מתן גזר הדין.