ת"א 29476-02-20

תקציר

השופט פסק לטובת התובע, שתבע את מעסיקו לשעבר על רשלנות שהובילה לתאונת עבודה שגרמה לו לפציעה. מהראיות עולה כי התובע נפגע בעת הרמת פסל כבד, וכי הנתבעת כשלה בחובת הזהירות שלה כלפי התובע. לגופו של עניין, הנתבעת לא סיפקה לתובע הוראות, אמצעי בטיחות או ציוד נאותים להרמת הפסל, ולא בדקה את משקלו וגודלו של הפסל טרם האירוע. השופט מצא כי התנהלות הנתבעת הייתה רשלנית ויצרה סיכון בלתי סביר וצפוי לתובע. עם זאת, השופט מצא את התובע אשם חלקית בתאונה, בשל מודעותו לגודלו ומשקלו של הפסל ואי הפעלת שיקול דעת ובקשת ציוד הרמה מיוחד. אשמתו התורמת של התובע נקבעה על 10%. השופטת חישבה את הנזקים המגיעים לתובע, שכללו הפסדי שכר בעבר ובעתיד, סיוע לצד שלישי, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה, כאב וסבל ושכר טרחת עורך דין. לאחר ניכוי אשמתו של התובע וניכויי המוסד לביטוח לאומי, סך הנזקים הסתכם ב-465,000 ₪, אותם חויבה הנתבעת לשלם לתובע תוך 30 יום בצירוף 20% שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.