ע"א 35413-11-21

תקציר

פסק הדין של בית המשפט הוא לטובת הקונה, שנמכר לו מחסן במקום הדירה שחשב שהוא רוכש. הרוכש יקבל פיצוי בסך 1,800,000 ש"ח מהמוכר, עורך דינו של הקונה ועורך דינו של המוכר לכיסוי הפרש השווי בין הדירה המפורסמת למחסן שקיבל. הרוכש שילם בשנת 2004 ביתר כ-339,880 ש"ח, שווה ערך ל-581,270 ש"ח בעת המשפט. סכום זה ייפסק לרוכש, בצירוף 60,000 ש"ח נוספים מיום הכרעת הדין הפלילית הקשורה בתיק, בנושאי ריבית על פי הדין הישראלי. המוכר ועורך דינו של הקונה יישאו באחריות משותפת ומספר חבות בסכום זה. בנוסף, יקבל הרוכש 88,357 ש"ח בגין הוצאות שנגרמו לו במסגרת ההליך הפלילי ו-116,000 ש"ח כנזק לא ממוני מהמוכר בלבד. עורך הדין של המוכר לא יישא באחריות לרשלנות כלפי עורך הדין של הקונה, שכן האחרון לא ייחס לראשון רשלנות כלשהי ולא הגיש נגדו תביעה. אחריותם כלפי הקונה אינה בחשבון. כמו כן חויב עורך דינו של המוכר לשלם לעורך דינו של הקונה הוצאות בסך 7,500 ש"ח. הוצאות המשפט של כל הצדדים בקשר לערעור ישולמו באמצעות ההפקדות שביצעו במהלך ההליך. יתרת הפיקדונות הללו, כולל ריבית שנצברה, תוחזר למוכר ולעורך הדין של הקונה. פיקדון הקונה יוחזר לו במלואו. פסק הדין ניתן פה אחד על ידי הרכב השופטים, בראשות השופטת עינת רביד, ובתמיכת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שאול שוחט והשופט נפתלי שילה.