בג"צ 252/75

תקציר

בג"ץ פסק במקרה שבו אם עתרה לקבל בחזרה את המשמורת על בנה הקטין, שהושם אצל משפחת אומנה לאימוץ על ידי משרד הרווחה ללא הסכמתה. בית המשפט פסק לטובת האם וקבע כי הסמכויות המוקנות לפקידי הסעד אינן מקנות להם זכות למסור קטינים לאימוץ ללא רשות האפוטרופוסים החוקיים שלהם. על פי חוק הנוער וחוק האימוץ, יש לנקוט בצעדי חירום לקטינים רק באישור בית המשפט, דבר שלא הושג במקרה זה. בית המשפט דחה את הטענה כי הילד הוחזק במעצר שלא כדין, שכן לאם הזכות הבלעדית למשמורת. טענת המשיבים כי הילד הוא "קטין נזקק" הזקוק להרחקה לצמיתות מתחום השגחת אמו הייתה צריכה להיבחן על פי חוק הנוער, שלא קוים. פסק הדין הדגיש את חשיבותן של זכויות ההורים ואת ההנחה כי טובת הילד משרתת את היותו עם הוריו הביולוגיים, בהיעדר כל סכנה לשלומו. הצו להחזרת הילד לאם נעשה מוחלט, תוך עיכוב של 14 יום על מנת לאפשר למשיבים להציג את התיק בפני בית משפט השלום בהתאם להוראות חוק הנוער. כן חויבו המשיבים לשלם את הוצאותיה של העותרת, בעוד הליכי האימוץ עוכבו עד לקבלת החלטה בדבר משמורת הילד.