ע"פ 2109/92

תקציר

השופט ד' לוין דן בתיק מותה של רוני מינה, שאירע לאחר קטטה אלימה שפרצה בין שתי משפחות שכנות ברמת גן. השאלה המרכזית בפסק דין זה היא האם דוד בן צדוק, המערער, דקר את מינה, אחד מבני משפחת מדינה, או שמא היה זה משתתף אחר בקטטה. ההרשעה מדרגה ראשונה מתבססת על עדויותיהם של שלושה עדים: דני כהן, אליעזר גרונדלנד ויאיר צדוק, וכן על ראיות נוספות. שלושת העדים מעידים כולם על מעורבותו של בן צדוק בקטטה ושניים מהם, כהן וגרונדלנד, טוענים כי ראו אותו עם סכין. בנוסף, התנהגותו של בן צדוק במהלך החקירה ונסיעתו הפתאומית לאילת מיד לאחר האירוע מעוררות חשד. ההגנה, לעומת זאת, טוענת כי עדים אלה אינם אמינים ומצביעה על סתירות מסוימות בדבריהם. עם זאת, בית המשפט מוצא את ראיות התביעה משכנעות וקובע כי בן צדוק אכן דקר את מינה. עם זאת, פסק הדין ממתיק את סעיף האישום מרצח בכוונה תחילה להריגה, בשל נסיבות המקרה, ומחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי בתל אביב לצורך מתן גזר הדין. השופטים י' באך וג A.CH' טל מסכימים עם ההחלטה.