ב"ש 5450/08

תקציר

המשיב מואשם בשורה ארוכה של עבירות מין בשבע מתלוננות שונות, לרבות אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה והטרדה מינית. כתב האישום מפרט כיצד ניצל המשיב, בתפקידו כצלם וכסוכן דוגמנות לכאורה, את נקודות התורפה של צעירות השואפות לפרוץ לעולם הדוגמנות. הוא מואשם גם באיומים על הקורבנות ושידול קטין לשימוש בסמים לא חוקיים. האישום הראשון עניינו של המתלונן ש.ש., שהכיר את המשיב בעת שעבד כמלצרית. המשיב, שטען כי הוא צלם דוגמניות, פיתה אותה להגיע לדירתו באמתלה של דיון בקריירת דוגמנות פוטנציאלית. שם, הוא הצמיד לה אלכוהול והכריח אותה לבצע מין אוראלי ולאחר מכן מין וגינלי. זו הייתה תחילתה של מערכת יחסים ממושכת שהתאפיינה בכפייה ואיומים. המשיב איים על ש.ש. באלימות ובפגיעה בבני משפחתה, ואילץ אותה להיכנע לדרישותיו המיניות שוב ושוב. הוא גם הכריח אותה לבלוע את זרעו ולבצע יחסי מין אנאליים. כן קיימות ראיות לכך שהמשיב סיפק לש.ש., שהיה קטין, סמים שלא כדין. האישום השני מתייחס לא.ב., אותה הכירה המשיבה דרך מכר משותף שהבטיח לסייע לקריירת הדוגמנות שלה. המשיב, תוך התחזות ליכולת להזניק את קריירת הדוגמנות שלה, כפה על א.ב. מערכת יחסים מינית תוך ניצול שאיפותיה. מערכת יחסים זו התאפיינה גם באיומים ובכפייה, כולל מקרים של מין אנאלי למרות התנגדותו של א.ב. האישום השלישי עניינו של א.פ., שיצר קשר עם המשיב בתקווה להפוך לדוגמן. במהלך פגישה בדירתו, לחץ עליה המשיב לחשוף את עצמה והציע לה הצעות מיניות, אך היא דחתה. האישום הרביעי עניינו של י.ל., שעבד במשרד ההפקות של המשיב. המשיב הטריד אותה מינית, ולאחר שדחתה את קידומו, הטריד אותה במקום העבודה, לרבות הלנת שכרה והכפשתה. האישום החמישי נוגע לח.א., עובד נוסף במשרדו של המשיב, אותו מישש ונתן לו הצעות מיניות בלתי רצויות. האישום השישי מתייחס לא.י., אותו פגש המשיב במהלך הצילומים. הוא הזמין אותה לביתו, הבטיח לעזור לקריירת הדוגמנות שלה, אך הציע לה הצעות מיניות כשסירבה, מה שהוביל אותה לברוח מהדירה בבהלה. האישום השביעי נוגע לש.כ., שעבד במועדון של המשיב. הוא הציע להסיע אותה למקום כלשהו, אך לקח אותה לדירתו, שם הצמיד לה אלכוהול ואנס אותה בכוח. בית המשפט מצא ראיות מספיקות לכאורה לכל האישומים, בהתחשב בעדויות המפורטות, העקביות והקוהרנטיות של המתלוננים, שאומתו בחלק מהמקרים על ידי עדים נוספים. באשר להיעדר הסכמה, ציין בית המשפט כי המושג "הסכמה חופשית" במקרי אונס אינו דורש התנגדות פיזית אלא ניתן להסיק אותו מהנסיבות. בית המשפט מצא גם ראיות לכאורה לאונס במרמה במקרה של א.ב., שכן המשיב הציג עצמו באופן כוזב כסוכנת דוגמניות רבת עוצמה, פרט קריטי שהביא להסכמתה. זאת ועוד, בית המשפט הגיע למסקנה כי אין חלופות מעצר שיש בהן כדי למתן את המסוכנות הנשקפת מהמשיב לחברה, נוכח חומרת ומספר העבירות, הרשעתו הקודמת בעבירות מין והאיומים שהיווה על שלום הציבור, לרבות באמצעות תקשורת טלפונית. לפיכך הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.