רע"א 1268/95

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשתו של אהרן גמליאלי לחופשה לצורך ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין ירושת משק מס' 48 במושב מגשימים. סכסוך ארוך שנים זה נמשך מאז מות אביו של גמליאלי בשנת 1978 ועבר בבתי משפט שונים. ההחלטה הנוכחית מתייחסת לדחיית טענתו של גמליאלי כי החווה הועברה אליו על ידי אביו ולניסיונותיו לאחר מכן לשמור על המשק בטענות שונות המבוססות על חברותו במושב ומעמדו כבן יורש. בית המשפט קבע כי החווה היא חלק מהעיזבון ויש למכור אותה כדי לכסות את זכויות הירושה של כל היורשים. הצעתו של גמליאלי לרכוש את החווה בעצמו נדחתה בשל חוסר יכולתו לספק הוכחות כספיות ואופיים הממושך של ההליכים. פסק הדין מתייחס גם למורכבות הירושה החקלאית במושב עובדים ולמתח שבין תביעותיו של גמליאלי לבין זכויותיהם של היורשים האחרים. בית המשפט מצדד באחרון, ומדגיש כי לגמליאלי היו הזדמנויות רבות לאבטח את החווה, אך לא עשה זאת. בנוסף, רצונו של האב, אף שהוא נשקל, אינו נחשב מוחלט, במיוחד לאור הסימנים הסותרים בהוראותיו ובצוואתו. לבסוף, בקשת רשות הערעור נדחית, והצו הארעי המעכב את ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי מוסר. גמליאלי נדרשת לכסות את הוצאות הבקשה עבור היורשים האחרים.