ע"א 7905/98

תקציר

בסכסוך על עסקת משלוח של חלקי מטוסים, תבעה התובעת (אירוקון) את הנתבעת (הוק) על כך שלא החזירה חלקים מסוימים. בית המשפט המחוזי קבע כי על הוק להחזיר את החלקים או לפצות על ערכם. אירוקון ערערה וביקשה פיצוי כספי במקום השבת חלקים בשל פחתם לאורך זמן. בית המשפט העליון קבע כי אירוקון יכולה לבקש שינוי מהשבה בעין לפיצוי כספי בשלב הערעור, בהינתן שנערכה בדיקה מעמיקה של שווי החלקים במשפט. בית המשפט לא ציין כל עוול שנעשה להוק, שכן הם התווכחו רבות על ערכם של החלקים ונתנו את דעתם המקצועית במהלך המשפט. עוד טענה אירוקון כי התנהלותו של הוק גרמה ל"נזק ראייתי" המונע הערכת שווי מדויקת, ובכך הופך את נטל ההוכחה. עם זאת, בתי המשפט לא מצאו בסיס לטענה זו, בהתחשב בראיות שהראו כי החלקים ישנים ובכך תמכו בהערכת השווי הנמוכה יותר. בעוד שבקשתה של אירוקון לשינוי הסעד התקבלה, תביעתם בדבר שווי החלקים נדחתה, תוך שמירה על הערכת בית משפט קמא, למעט תיקון מינורי בהערכת שווי של רכיב ספציפי (FDR). כתוצאה מכך, הערעור התקבל רק בהיקף של פיצוי כספי, וחייב את אירוקון לכסות חלק מהוצאותיה המשפטיות של הוק. השופטים הסכימו עם החלטתה של השופטת ביניש, שניתנה ב-11 ביוני 2001.