ת"פ 55079-05-15

תקציר

הנאשם, מאבטח בן 21, הורשע בעבירה על סעיף 332א(א) לחוק העונשין בכך שיידה אבן לעבר רכב חולף השייך למאבטחים יהודים. האירוע גרם לשקע בפח הרכב אך לא גרם לנפגעים. בהתחשב בגילו של הנאשם ובנסיבות העבירה, שכללו היעדר תכנון מוקדם ונזק מינימלי, קיבל בית המשפט את טענת הסנגור לעונש שאינו כרוך במאסר בפועל. תחת זאת, גזר בית המשפט על הנאשם שישה חודשי מאסר בפועל, בניכוי תשעה ימי מעצר, אותם ניתן לרצות במרכז הרפואי ניצן. גזר הדין כולל גם 12 חודשי מאסר על תנאי, דמי פיצוי בסך 5,000 שקל לכל אחד משני המתלוננים ושנתיים מאסר על תנאי במהלכן אסור לנאשם לבצע עבירות נוספות הקשורות לסיכון חיים בתנועה או זריקת חפצים לעבר כלי רכב. בית המשפט הדגיש את ההשפעה המרתיעה של פסק הדין, ובפרט את צמצום האירועים התכופים של יידוי אבנים על כלי רכב, ואת הצורך לשים את ביטחון הציבור בראש סדר העדיפויות. לנאשם יש זכות לערער על פסק הדין תוך 45 יום לבית המשפט העליון.