דב"ע מב/117 - 3
ההליך ופסק הדין עבודה ארצי
תקציר
פסק הדין דן בפיטוריו של עובד ציבור שטען כי הדבר נבע מטינה אישית כלפיו. בית הדין קבע כי הפיטורים לא נבעו מתרעומת אישית, ולא בוטלה משרתו של העובד. עם זאת, בית הדין קבע כי הפיטורים נבעו בעיקר מאי התאמה לתפקיד, ולא מהסיבה המוצהרת של צמצום וארגון מחדש של מקום העבודה. פסק הדין מדגיש כי לפיטורים יכולים להיות מניעים שונים וכי התוצאה המשפטית זהה בסוגים שונים של פיטורים. עם זאת, על בית הדין לקבוע את סיבת הפיטורים בפועל. במקרה זה נמצא כי המניע העיקרי היה אי התאמה, ולכן הערבויות לפיטורים עקב אי התאמה לא מומשו. מאחר שלא ניתנה לעובד הזדמנות הוגנת להציג את טענותיו במהלך הליך הפיטורים, קבע בית הדין כי הפיטורים היו בלתי חוקיים וביטל אותם. בנוסף, הערעור שכנגד, שביקש פיצוי נוסף לעובד, נדחה, שכן הוא לא נכלל בתביעה המקורית. פסק דין זה מחזק את עקרון תום הלב ביחסי עובד מעביד ומדגיש את חשיבות העמידה בתנאים הקבועים לפיטורים, במיוחד במקרים של אי התאמה לכאורה.
חקיקה מקושרת
דב"ע מב/117 - 3 מדינת ישראל נ' ד"ר יואל שקד, עבודה ארצי (6.2.1983)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.