בג"צ 2271/17

תקציר

בבעלות העותר חלקת קרקע באשדוד שנפגעה לכאורה מתוכנית פיתוח העיר. על פי חוק התכנון והבניה, עומד בפני העותר חלון זמן של שלוש שנים לתבוע פיצויים מהוועדה המקומית, אותו יכול שר האוצר להאריך מטעמים מיוחדים. העותרת לא הגישה תביעה בתוך שלוש השנים וביקשה הארכה, אשר נדחתה על ידי המשיב. לאחר מכן ערער העותר לבית המשפט וטען כי יש לבטל את החלטת המשיב כי: (1) היו טעמים מיוחדים – דהיינו, משא ומתן מתמשך ומצגים מצד המשיב – שהצדיקו את הארכת המועד, ו-(2) הליך קבלת ההחלטות על ידי המשיב היה בלתי סביר והפר את כללי הצדק הטבעי. עם זאת, השופט לא מצא עילה להתערבות, וציין כי העותר לא עמד בנטל ההוכחה המצדיק הארכה וכי הליך קבלת ההחלטות לא היה פגום יתר על המידה. לפיכך החליטה השופטת לדחות את העתירה, מבלי להורות למשיבה לשאת בהוצאות המשפט של העותר, בהתחשב בנסיבות. השופטים י' עמית וד' ברק-ארז הסכימו עם פסק הדין.