ע"א 9625/06

תקציר

תיק הערעור עסק בסכסוך תביעות ביטוח בין סימה מלכה, המשיבה, לבין חברת הביטוח הפניקס הישראלית, המערערת. פסק הדין המקורי של בית משפט השלום בירושלים חייב את חברת הביטוח לפצות את מלכה על אובדן מוחלט של כלי רכב, למרות שבנה, "נהג חדש" תחת מגבלות ספציפיות, היה מעורב בתאונה בעת שנהג ללא ליווי. בתחילה נמסרו הצהרות כוזבות על ידי בעלה של מלכה לחברת הביטוח כדי להגן על בנם, אך בהמשך הודה בשקרים. בית המשפט מצא כי בעוד שהפרת תנאי הנהיגה על ידי הבן אינה שקולה לנהיגה ללא רישיון, המזכה את מלכה בפיצויים על פי דין, כוונת המרמה של בעלה נופלת תחת סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, מה שעלול לבטל את התביעה. סעיף זה קובע כי מצג שווא כוזב של המבוטח יכול לפטור את המבטח מאחריות, גם ללא קשר סיבתי ישיר לתביעה. עם זאת, הערכאה הנמוכה יותר דחתה פטור זה, בטענה שההצהרה הכוזבת אינה רלוונטית לתביעה. ערכאת הערעור חלקה על כך, והדגישה כי די בכוונת מרמה לבדה כדי לשלול הטבות לפי סעיף 25, תוך הדגשת החומרה הנדרשת בשל הפוטנציאל להונאה המשפיעה על מבטחים באופן רחב. כתוצאה מכך, בית המשפט לערעורים הפך את ההחלטה המקורית, וקבע כי מלכה אינו זכאי לתגמולי הביטוח, ובכך חיזק את חשיבות היושר בתביעות ביטוח, ללא קשר להשפעה המהותית של הכזב. בית המשפט ביטל את חובת התשלום של חברת הביטוח והטיל הוצאות על מלכא.