עש"א 24801-03-18

תקציר

בבניין משותף, הבעלים של חמש מתוך שבע יחידות תכנן פרויקט חיזוק מבנים במסגרת תמ"א 38 והתקשר עם חברה קשורה לביצועו. בשל חילוקי דעות עם בעלי שתי היחידות הנותרות, ביקשה המערערת את אישור המפקח על רישום המקרקעין להמשיך בהליך ללא הסכמת המשיבים. הממונה נתן את אישורו אך הטיל על המערער תנאים נוספים. שני הצדדים ערערו על החלטת המפקח: המערערת טענה כי שיקול דעתו של המפקח היה שגוי וגרם עוול, ואילו המשיבים ביקשו השתתפות שווה בבניית המבנה ובחיזוקו, לצד הזכויות והחובות הנלוות. בנוסף, הגישו המשיבים ערעור שכנגד, בטענה כי היה על הממונה לדחות את טענת המערערת על הסף ולטעון כי חוסר השוויון בפרויקט והיעדר שיתוף מלא של כל בעלי הבתים המשותפים פוגעים בזכויותיהם. המערערת ביקשה לדחות את הערעור שכנגד, בטענה שאין לו קשר לערעור העיקרי. עם זאת, בית המשפט קבע כי הערעור שכנגד מותר, שכן הוא נוגע לאותה סוגיה עקרונית – פרויקט תמ"א 38 – ויש לו קשר מהותי לערעור העיקרי. ההחלטה אפשרה לערעור שכנגד להתנהל, ופסק למשיבים 2,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, שישולם על ידי המערערת.