ע"א 273/08

תקציר

המערער והמשיב התווכחו על אחוזי הנכות הרפואית-אורתופדית המשוקללת של המשיב, וערערו על פסק דין של ערכאה נמוכה יותר לטובת המשיב. המערער ביקש לקבוע את האחוז על 14.5%, ואילו המשיב טען להותיר את פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר על 20%. שופטי הערעור הסכימו עם המשיבה, ומצאו סיבה מספקת לתמוך בסטייה של הערכאה הנמוכה יותר מחוות הדעת שמינתה ולפיכך אישרו את שיעור הנכות של 20%. השופטים פירטו סיבות שונות לכך שמסקנות המומחה אינן מקיפות דיין כדי לגבור על פסיקת הערכאה הנמוכה יותר, ובהן הודאת המומחה כי לא התייחס לכל השאלות שהוצגו בפניו וההבדל המשמעותי בין אחוזי הנכות שניתנו בחוות דעת המומחה לעומת עדות המומחה. השופטים אישרו גם את פסיקת הערכאה הנמוכה יותר בעניין הנכות התפקודית, וקבעו אותה בשיעור זהה לנכות הרפואית-אורתופדית, קרי 20%, למרות טענות המערער לשיעור נמוך יותר. זאת, בשל גילו הצעיר של המשיב ויכולתו להסתגל למקצוע המותאם למגבלותיו, לצד עדות המומחה בדבר תפקודה של המוגבלות. לבסוף, השופטים נגעו בקצרה בפיצוי בגין הפסד פנסיה, הסכימו עם פסק דינו של הערכאה הנמוכה יותר ודחו את טענת המערער נגדו. השופט זיאד הווארי הציע לעמיתיו לקבל חלקית את הערעור, להפחית את שיעור הנכות התפקודית ל-20% ולהתאים את סכום הפיצוי בהתאם. גם שכר טרחת עורך דין והוצאות אחרות נדונו בפסק הדין, כאשר המשיב נשא בהוצאות המערערת בחלק מהמקרים. הסכום הסופי נקבע על 620,218 שקל, ופסק הדין ניתן בהיעדר שני הצדדים.