תפ"ח 63357-03-18

תקציר

הנאשמים הואשמו בהריגה מכוונת של המנוח לאחר תכנון מוקדם, ובעבירות נוספות. המחלוקת העיקרית בין הצדדים הייתה האם הנאשמים תכננו מראש להרוג את המנוח ופעלו בהתאם לתוכנית זו. הנאשמים הודו במשטרה, אך בעדויותיהם בפני בית המשפט טענו כי המשטרה בנתה עבורם גרסה, וכי מותו של המנוח היה מקרי. בית המשפט דחה את טענות הנאשמים בדבר אי קבילות הודעותיהם במשטרה, וקבע כי הדברים קבילים כראיה. עוד מצא בית המשפט כי הודעותיו של הנאשם במשטרה הראו סימני אמת, ונתמכו בראיות חיצוניות. עדויות הנאשמים בבית המשפט, לעומת זאת, הותירו רושם בלתי מהימן והיוו גרסה כבושה, שלא ניתן כל הסבר סביר להעלמתה. מכלול הראיות הוביל את בית המשפט למסקנה כי הנאשמים החליטו מראש להרוג את המנוח, תכננו את המעשה מראש וביצעו פעולות הכנה לביצועו, ופעלו במהלך האירוע בדם קר על מנת להגשים את מטרתם להרוג את המנוח ולהבטיח את מותו. לפיכך הורשעו הנאשמים בעבירה של רצח בכוונה תחילה, וכן בעבירות הנוספות המיוחסות להם.