תפ"ח 5007/08

תקציר

הנאשם הואשם ברצח בת זוגו, לריסה דוידוב, אותה שרף למוות לאחר ששפך עליה נוזל דליק. בני הזוג היו יחד שתים-עשרה שנים ונולד להם ילד משותף בן שמונה. בכתב האישום צוין כי המניע לרצח היה קנאתו של הנאשם וסכסוכים כספיים. הנאשם עזב את דוידוב בתחילת ינואר 2008, בעקבות ויכוח, ועבר לגור עם אמו ואחיו. בעקבות זאת הגיש דוידוב בקשה לסיוע משפטי לתביעת מזונות. ביום 13.1.08 פגשה הנאשמת את דוידוב, שביקשה ממנו להצטרף אליה לפגישה עם אינסטלטור המטפל בנזילה בדירתה. הנאשם הצטייד בשני בקבוקי נוזל דליק וגפרורים והגיע לדירתו של דוידוב, שם נעל את הדלת, תקף אותה והצית אותה. הוא גם היכה אותה בעציץ. דוידוב מת מהכוויות. הנאשם נעצר במקום. הנאשם הודה ושחזר את הרצח במהלך החקירה. הוא גם שיחזר את הפשע. כתב האישום מייחס לנאשם רצח בכוונה תחילה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין. בתחילת המשפט טענה ההגנה כי הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין בשל הפרעת הזיות פסיכוטית, אולם בעקבות חוות דעת פסיכיאטריות סותרות, בית המשפט מצא אותו כשיר. ההגנה טענה גם לאי שפיות, אך גם טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט. בית המשפט הרשיע את הנאשם ברצח, וקבע כי הוא בעל כשירות נפשית לעמוד לדין וכי הרג את הקורבן בכוונה תחילה לאחר שהחליט לעשות כן, בדם קר, ללא התגרות תכופה, ולאחר שהכין עצמו והתחמש לצורך כך. בית המשפט דחה את טענת הנאשם כי סבל ממחלת נפש שפגעה בשפיותו בעת ביצוע העבירה.