עמ"ה 30/91

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת שומת מס, בה המערער, בעל מניות מנהל, מערער על צו קביעת מס שהוציא המשיב, פקיד שומה. המשיב ביקש להציג חוות דעת של רואה חשבון חיצוני כראיה לתמיכה בשומת המס. עם זאת, טען המערער כי חוות הדעת התקבלה תוך הפרת חובת הסודיות של המשיב ולכן יש לפסול אותה כראיה. בית המשפט נדרש לקבוע האם המשיב הפר את חובת הסודיות ופגע בזכותו של המערער לפרטיות. בית המשפט מצא כי חובת הסודיות של המשיב חלה על כל מי שמועסק בביצוע דיני המס, לרבות מומחים חיצוניים שהתייעצו עם רשויות המס. תכליתה של חובה זו היא להגן הן על האינטרסים של המדינה והן על האינטרסים של משלמי המסים. חשיפת מידע סודי לגורמים חיצוניים מותרת רק בנסיבות ספציפיות. במקרה דנן קבע בית המשפט כי המשיב לא פגע בפרטיותו של המערער ולא הפר את חובת הסודיות. חוות דעתו של רואה החשבון התבקשה לצורך ביצוע דיני המס ונפלה בגדר הגילוי המותר. כמו כן, הדגיש בית המשפט את חשיבות השמירה על החיסיון בענייני מס, ואת כוונת המחוקק לכלול מומחים חיצוניים במסגרת החיסיון. משכך, דחה בית המשפט את התנגדות המערער והתיר למשיב להציג את חוות הדעת כראיה. בנוסף, התייחס בית המשפט למחלוקת נפרדת בעניין גילוי מסמכים, והורה למשיבה להתיר למערערת לעיין במסמכים ששימשו להכנת חוות דעתו של רואה החשבון. פסק הדין הדגיש את חשיבות החיסיון בדיני המס, ואת הנסיבות המצומצמות שבהן ניתן לחשוף מידע סודי לגורמים חיצוניים, תוך הבטחת זכויות הנישומים למשפט הוגן וגישה למסמכים הדרושים להגנתם.