רע"א 7212/19

תקציר

ניתוח משפטי של בקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לוד (תיק א' 051382-08-15) מבוא: המבקש מבקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לוד בעניינים פרוצדורליים הקשורים להגשת חוות דעת מומחה וקביעת מועדי הוכחות בתביעת הולדה בעוולה. הערעור נעוץ בשיקול דעתו של בית המשפט הפרוצדורלי לנהל את לוח הזמנים של התיק ולקבל או לדחות עדויות מומחים. עקרונות משפטיים וסמכות שיקול דעת: (1) גמישות פרוצדורלית ושיקול דעת בית המשפט: בית המשפט לערעורים מכיר בסמכות השיפוט הרחבה של בית המשפט הפרוצדורלי לפקח על ניהול ההליכים, כולל קביעת מועדים וקביעת קבילות ראיות. לבתי המשפט יש סמכות טבועה להבטיח ניהול יעיל של תיקים, הכוללת מתן החלטות במועד בבקשות הקשורות לחוות דעת מומחים ולוח זמנים (ראו ע"א 6015/16 עבירה פלילית נ' ד"ר מיכאל הרלינג). (2) דוקטרינת רשות הערעור בהחלטות פרוצדורליות: בית המשפט מסתמך על הוראת החוק בסעיף 1(1) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות בהן לא תינתן רשות ערעור), המונעת במפורש ערעור על החלטות הנוגעות לקביעת מועדי דיון ושינויים, מועדים להגשה והתנהלות פרוצדורלית. הרציונל הוא שעניינים אלה נמצאים בשיקול דעתו של בית המשפט הפרוצדורלי כדי להקל על התקדמות מסודרת של התיק, וביקורת ערעור אינה מועדפת בדרך כלל בהיעדר נסיבות חריגות. חדשנות משפטית: בית המשפט נוקט גישה מצמצמת כלפי ערעורים על פסקי דין פרוצדורליים, תוך הדגשת שיקול הדעת של בית המשפט וחשיבות ניהול התיק. על ידי הפניה לתקדימים כגון ע"א 7381/18 ואחרים, בית המשפט מבהיר כי שלילת רשות בהקשרים כאלה מקיימת את העיקרון שסוגיות פרוצדורליות נמצאות בעיקר בתחום של בית המשפט קמא, אלא אם כן ניצול לרעה של שיקול דעת או קושי פרוצדורלי משמעותי מצדיקים ביקורת. ניתוח הפרטים: - טענת המבקש כי שגה בית המשפט בסירובו לקבל חוות דעת מומחים נוספות אינה נתפסת כשלילה מהותית של ראיות אלא כקביעה פרוצדורלית הנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, במיוחד בהתחשב בסמיכות למועדים שנקבעו. - הטענה בדבר הקדמת מועדי ההוכחות נדחית באופן דומה על סמך האיסור הסטטוטורי על ערעורים על החלטות קביעת מועדים פרוצדורליים, המאשרת מחדש את סמכותו של בית המשפט לנהל את לוח הזמנים שלו ביעילות. עקרונות משפטיים מרכזיים: - עליונות שיקול הדעת הפרוצדורלי בניהול תיקים כדי לקדם יעילות שיפוטית ולמנוע עיכובים מיותרים. - האיסור הסטטוטורי על ביקורת ערעור על החלטות פרוצדורליות מסוימות, כולל התאמות במועדי הדיון וההגשה, אלא אם קיימות נסיבות חריגות. - ההיקף המוגבל של ביקורת ערעור בעניינים פרוצדורליים, כאשר בתי המשפט בדרך כלל אינם מוכנים להתערב בהחלטות ניהול התיק אלא אם כן יש ראיות לטעות פרוצדורלית מהותית או שימוש לרעה בשיקול הדעת. מסקנה: בקשת רשות הערעור נדחית בטענה שההחלטות השנויות במחלוקת נופלות במסגרת סמכותו של בית המשפט לנהל היבטים פרוצדורליים של המקרה, המוגנים מפני ביקורת ערעור על ידי הוראות חוק ופסיקה מבוססת. זה מחזק את העיקרון המשפטי שיעילות פרוצדורלית וניהול תיקים הם חלק בלתי נפרד מניהול שיפוטי, וכי בתי המשפט לערעורים ינהגו באיפוק בבחינת החלטות כאלה, וישמרו ביקורת על טעויות מהותיות או שימוש לרעה בשיקול הדעת הפוגע באופן משמעותי בצדדים. הערה אחרונה: פסיקת בית המשפט מדגישה את חשיבותם של כללים פרוצדורליים ואת שיקול דעתו של בית המשפט בעשיית צדק מסודרת, ומאשרת כי החלטות פרוצדורליות - כולל הארכות ולוחות זמנים - אינן כפופות בדרך כלל לביקורת ערעור אלא אם כן הוכחו נסיבות חריגות במיוחד.