ת"ט 28832-02-20

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לחופשה לצורך הגנה בתביעה בגין אי תשלום טובין שסופקו למסעדה. המבקשת, אשר נתנה המחאות לתובעת עבור אספקת הסחורה, ניסתה להרחיק עצמה מחובות המסעדה, בטענה כי מדובר בעניינו של בנה בלבד. עם זאת, בית המשפט מצא כי מדובר בניסיון להתחמק מתשלום בחוסר תום לב, שכן המבקשת הייתה מעורבת בענייני המסעדה, והצ'קים שהנפיקה היו קשורים לעסק. המבקשת לא התייצבה לדיונים מרובים ולא הביאה כל ראיה ממשית שתתמוך בטענותיה. יתר על כן, בית המשפט קבע כי החוב הסתכם ב-546,459 ש"ח, בעוד שהמבקש שילם רק 215,280 ש"ח, והיתרה 331,179 ש"ח נותרו ללא תשלום. גם טענת המבקש בדבר בטלות השיקים בשל שני קווים לאורכם נדחתה, שכן אין בכך כדי להצביע על בטלות. ככלל, ההגנה נתפסה כ"הגנת בד" חסרת תוכן, והמבקש חויב לשלם את מלוא הסכום הנתבע, בצירוף ריבית והצמדה, בתוך 30 יום. כמו כן חויבה המבקשת בהוצאות טרחת עורך דינה של התובעת, בסך 5,000 ₪, שכן היו לה מספר הזדמנויות להציג את טענותיה וראיות תומכות.