ת"א 38938-05-11

תקציר

המבקשת, גב' מיכל ניאוס, ביקשה לבטל שני צווי עיכוב יציאה מהארץ בעקבות תביעה שהגיש בנק מזרחי טפחות בע"מ: צו עיכוב יציאה מהארץ, שמנע ממנה לצאת מישראל, ועיקולים זמניים על נכסיה. הצווים נבעו מטענת הבנק כי היא הייתה מעורבת בפרשה שגרמה לו להפסדים כספיים. גב' נאוס טענה כי היא לא הייתה מעורבת בפרשה וכי הבנק לא הציג כל ראיה הקושרת אותה אליה. עוד טענה כי הבנק פעל בחוסר תום לב וכי חופש התנועה שלה הוגבל קשות ללא סיבה מוצדקת. מנגד, הבנק טען כי הצווים נחוצים כדי להבטיח את ניהולו התקין של ההליך ולשמור על יכולתו לגבות את חובו אם בית המשפט יפסוק לטובתו. לאחר ששקל את הראיות שהוגשו והוצגו על ידי שני הצדדים, מצא בית המשפט כי חששותיו של הבנק אינם מבוססים דיים כדי להצדיק את המשך הטלת צו עיכוב היציאה מן הארץ. בית המשפט קבע כי זכותה של המבקשת לחופש תנועה קודמת והורה על ביטול איסור היציאה, בתנאי שהפקידה התחייבות עצמית וקיבלה ערבויות צד ג'. עם זאת, בית המשפט דחה את בקשתה של גב' ניאוס, לבטל את העיקולים הזמניים על נכסיה. בית המשפט קיבל את טענת הבנק כי הסרת העיקולים תפגע בביצוע פסק הדין וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת הבנק. בית המשפט הדגיש כי הבנק הציג ראיות לכאורה המצדיקות את המשך העיקולים הזמניים. כתוצאה מכך, כל צד יישא בהוצאות המשפטיות שלו בנוגע לבקשות אלה. הצווים הוצאו בהעדר הצדדים ביום 20.11.2012.