ע"ו 28545-02-13

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטה להאריך אשפוז כפוי של חולה לפי חוק טיפול בחולי נפש. החולה, שיש לו היסטוריה של מחלת נפש, אושפז לאחר שהפגין התנהגות מסוכנת. בעוד שהערעור מערער על הרכב הוועדה הפסיכיאטרית ועל הליך הארכת האשפוז, הטענה המרכזית מתמקדת באי עמידתה של הוועדה בלוח הזמנים הקבוע בחוק לדיונים תקופתיים. על פי החוק, הוועדה הייתה צריכה לקיים דיון לקראת תום השבועיים הראשונים לאשפוז כדי להחליט על הארכת האשפוז. במקרה זה, הדיון התקיים ביום התשיעי לאשפוז, וזו חריגה בלתי מתקבלת על הדעת מלוח הזמנים. פסק הדין מכיר בהצדקה העניינית להמשך אשפוזו של המטופל בשל מצבו הנפשי והסכנה שהוא מהווה לעצמו ולאחרים. עם זאת, השופט קובע כי יש לתקן את החלטת הוועדה כך שתתאים לדרישות החוק. במקום הארכה של שישה שבועות, תקופת האשפוז מצטמצמת לחודש. בנוסף, נדרש המשיב לשאת בהוצאות המערערת בסך 5,000 ₪ בשל הפגמים שנפלו בהחלטות בעניין האשפוז. השופטת מדגישה את רגישותה של עבודת הוועדה ואת הצורך בהקפדה על נהלים משפטיים לשם שמירה על זכויות המטופלים.