ע"ב 29/08

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטת המנהל האזרחי לשלול מחברה בשם איתנית החדשה רישיון לפעול כלשכת עבודה פרטית. הסירוב התבסס על סעיף 63א(א) לחוק שירות התעסוקה, הקובע כי לא יינתן למבקש רישיון אם בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה הפעיל השר סמכויות מסוימות - כגון ביטול או אי חידוש רישיון - כלפי המבקש, פקיד בכיר בעסקו של המבקש, או בעל עניין באחד מהם. במקרה דנן, החברה המבקשת, ניו איתנית, הינה תאגיד בבעלותה הבלעדית של הגב' דינה ינקו. בעלה, משה ינקו, היה בעבר בעל מניות ומנהל בשתי לשכות פרטיות, איתנית הישנה והתמדה, שרישיונה נשלל. השאלה המרכזית היא האם משה ינקו נחשב ל"בעל עניין" בעסקי אשתו, ובכך פוסל את ניו איתנית מלקבל רישיון. בית המשפט מגיע למסקנה כי מר ינקו הוא אכן בעל עניין בעסקיה של אשתו, שהיא בכירה בחברת איתנית החדשה. זאת משום שהחוק מגדיר בעל עניין בגוף שאינו תאגיד כ"בן משפחה", ומר ינקו נשוי לגב' ינקו. כמו כן, בית המשפט מוצא כי הסמכות לשלול רישיון הופעלה כנגד מר ינקו בשל חלקו במחדלי "איתנית הישנה" ו"התמדה". לפיכך, החלטת המנהל האזרחי נחשבת חוקית ועולה בקנה אחד עם תכליתו של חוק שירות התעסוקה, שמטרתו להגן על הציבור ועל העובדים הזרים באמצעות רגולציה הדוקה על לשכות העבודה הפרטיות. בנוסף, בית המשפט מטיל ספק בלגיטימיות של העברת המניות ממר לגב' ינקו, ומציין כי הדבר נעשה ללא תשלום וזמן קצר לאחר שלילת רישיונה של איתנית הישנה. הנסיבות מצביעות על כך שההעברה עשויה שלא לשקף מציאות כלכלית של ממש, במיוחד לאור היעדר ההפרדה בין העסקים השונים. נטל ההוכחה, במקרה זה, מוטל על המבקשים להוכיח את אמיתות העברת המניות, דבר שלא הצליחו לעשות. סיכומו של דבר, הערעור נדחה, והמערערים נדרשים לשאת בהוצאות המשיב בסך 7,500 ₪. פסק הדין מדגיש את הצורך בבהירות בחקיקה בנוגע לזהותם של בעלי תפקידים בעבר ובהווה, כדי למנוע פרצות אפשריות במערכת.