LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

בג"צ 752/80

החלטה עליון

📋
מספר הליך752/80
📂
סוג הליךבג"צ
📅
תאריך21 בנובמבר 1980
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםאיתן מירון נ' מותב בית הדין הצבאי המחוזי
👨‍⚖️
שופטיםד' בכור, מ' אלון, מ' שמגר

תקציר

ניתוח זה מתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים הנוגעים לסמכות השיפוט של בתי המשפט הצבאיים ולשיקול דעתם של התובעים הצבאיים בבחירת כתב האישום. **I. סמכות השיפוט של בתי משפט צבאיים על עבירות שאינן צבאיות** * **העיקרון:** לבתי המשפט הצבאיים יש סמכות לשפוט חיילים בעבירות שאינן מוגדרות במפורש כ"עבירות צבאיות" בחוק השיפוט הצבאי. כך נקבע בסעיף 14 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. * **חידוש:** החוק מעניק לבתי המשפט הצבאיים "סמכות מקבילה, מלאה ובלתי מסויגת" לדון באישומים המעוגנים בדיני העונשין הכלליים החלים במדינה, בתנאי שהנאשם הוא "חייל" כהגדרתו בחוק. הדבר מרחיב את היקף המשפט הצבאי מעבר להתנהגות בלתי הולמת ספציפית לצבא גרידא. * **הגבלת העברה:** סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה להעביר משפט לבית משפט אחר מוגבלת. ניתן להורות על העברה כזו רק אם העבירה לא נעברה במסגרת הצבא או בשל חברותו של הנאשם בצבא. אם העבירה קשורה לשירות צבאי, אין ליועץ המשפטי לממשלה סמכות להפנות את המשפט למקום אחר. **השני. שיקול דעת התביעה בהגשת כתב אישום** * **עיקרון:** לתביעה הצבאית יש "שיקול דעת בלתי מוגבל" בהחלטה אם לנסח כתב אישום על סמך הוראה ספציפית בעבירה צבאית או על סמך הוראת עונשין כללית, גם כאשר שני סוגי ההוראות עוסקים בהתנהלות דומה. * **חידוש משפטי:** בג"ץ דחה במפורש את טענת העותר כי יש להעדיף עבירות צבאיות על פני עבירות כלליות בדיני העונשין כאשר קיימת חפיפה. כוונת המחוקק, כפי שהובנה על ידי בית המשפט, לא קבעה כל הסתייגות או הגבלה משתמעת על שיקול דעת תביעה זה. * **רציונל להגדרות עבירה כפולה:** בית המשפט מסביר כי הכללת עבירות צבאיות על ידי המחוקק לצד המשפט הפלילי הכללי משרתת מטרות ספציפיות: * הפללה של מעשים הנחוצים לצרכי ביטחון וצבא, גם אם אינם מוגדרים כעבירה פלילית על פי החוק הכללי. * כולל מעשים שכבר ניתנים לענישה על פי החוק הכללי אך משנים אלמנטים, מחמירים את הענישה או מטפלים בצרכים משמעתיים אחרים. **השלישי. חוק ההתיישנות ובחירת התביעה** * **עיקרון:** תקופת ההתיישנות מחושבת על סמך האישום הספציפי כפי שנוסח בכתב האישום. * **ההשפעה המשפטית של בחירת התביעה:** בית המשפט קבע כי הבחירה להגיש כתב אישום על פי הוראת עונשין כללית ולא על פי הוראת עבירה צבאית, גם אם היא מביאה להתיישנות פחות נוחה עבור הנאשם, אינה פוסלת את כתב האישום או את סמכות בית המשפט. * **ניתוח:** תקופת ההתיישנות בעבירות שאינן צבאיות לפי חוק סדר הדין הפלילי, התשכ"ה-1965, עשויה להיות שונה מאלה של עבירות צבאיות לפי חוק השיפוט הצבאי. החלטת בית המשפט מדגישה כי אם כתב האישום חוקי על פניו, שיקול דעתו של התובע בבחירת האישום, והשלכותיו על חוק ההתיישנות, נשמרים. **הרביעי. עקביות עם תקדים** * **העיקרון:** פסק הדין הנוכחי עולה בקנה אחד עם החלטות קודמות של בג"ץ, ובמיוחד עם בג"ץ 27/48 (היס נ' שר הביטחון ואח'). * **יישום:** בית המשפט לא מצא סתירה לעקרונות שנקבעו בתקדים המצוטט, וחיזק את המסגרת המשפטית הקיימת לגבי סמכות השיפוט של בית המשפט הצבאי ושיקול הדעת של התביעה.

חקיקה מקושרת

חוק העונשיןחוק השיפוט הצבאיחוק סדר הדין הפלילי

בג"צ 752/80 איתן מירון נ' מותב בית הדין הצבאי המחוזי, עליון (21.11.1980)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית