עת"מ 35703-03-17

תקציר

העותרים הגישו לבית המשפט ערעור על החלטת ועדת תכנון, שדחתה את התנגדותם לתוכנית איחוד וחלוקה לאדמותיהם. העותרים טענו כי החלטת הוועדה נעדרת תשתית עובדתית מספקת ופוגעת בזכות הטיעון שלהם, וביקשו ביקורת שיפוטית על ההחלטה. עם זאת, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות העותרים. נקבע כי תהליך קבלת ההחלטות בוועדה היה יסודי ותואם את דרישות המשפט המנהלי. הוועדה ביקשה ייעוץ מומחה, בחנה היטב את טענות העותרים וקיבלה החלטה סבירה ומידתית. כמו כן, ניתנה לעותרים הזדמנות מספקת להשמיע את טענותיהם בפני הוועדה, וזכותם לשימוע לא נפגעה. עוד קבע בית המשפט כי החלטת הוועדה להקצות לעותרים חלקה שונה מאדמתם המקורית הייתה סבירה, בהתחשב בשיקולים התכנוניים ובהיתכנות המעשית. בנוסף, הקצאת החלקה החדשה שמרה על ערכה היחסי של מקרקעי העותרים, וכל פגיעה במרחק עלתה על התועלת. לבסוף, ציין בית המשפט כי העותרים התמהמהו בהגשת תביעתם, ושיהוי זה פגע בגורמים אחרים שהחלו לפעול על פי החלטת הוועדה. משכך, העתירה נדחתה, והעותרים חויבו בהוצאות.